למה להשקיע בקרקע

מסורת של מאות שנים
לא מדובר רק ברובד הפילוסופי. מהיום שבני אדם החלו לעשות עסקים ולחפש הזדמנויות להגדיל את ההון שלהם, השקעה בקרקע הייתה אלטרנטיבה פופולרית. למשל, בשנת 1626 רכש סוחר הולנדי בשם פיטר מינויט את האי מנהטן מידי השבט האינדיאני שהתגורר בו. התמורה שמנויט העניק עבור האי היתה חופן חרוזים בשווי של 24 דולר בערכים של ימינו. נכון, הזדמנויות בסדר גודל כזה קשה לפגוש היום. אבל העיקרון הבסיסי לא השתנה. בשונה מרכישת נכס נדל"ן ממשי שהוא בגדר נתון ומרחב השבחה מצומצם, כשמשקיעים בקרקע השבחה היא שם המשחק והיא גם המקום בו אפשר למצוא רווח גדול שיכול להסתכם במאות אחוזים. יחס שבהשקעת נדל"ן רגילה קשה מאוד להגיע אליו. כמו שציינו, מאז הימים שמנויט רכש את מנהטן העיקרון הבסיסי לא השתנה. קונים בזול, משנים את הייעוד של הקרקע והגבול הוא השמיים.
הסוד קשור להשבחה
במונחים של ישראל בשנת 2025, ההזדמנות הגדולה ל'השבחה' נמצאת בדרך כלל בקרקע חקלאית. לא מדובר בנטיעה של פרדס או כרם. קרקע חקלאית עשויה להתגלות כבעלת פוטנציאל השקעה, דווקא ברגע בו היא מפסיקה להיות 'קרקע חקלאית'. ברגע שזה קורה והיא מסווגת מחדש כקרקע לבניה, מי שמחזיק בקרקע משלש את שווי הקרקע ברגע אחד. בלי שבנה כלום על הקרקע, אפילו מבלי שיהיה לו היתר בניה. שינוי ייעוד ובום. כן, זה ממש לא פשוט כמו שהצגנו כאן – רצינו להמחיש את העיקרון. אך חרף העובדה שמדובר בתהליך ארוך ומורכב, כאשר ניגשים למשימה באופן יסודי, נעזרים בסיוע משפטי של מומחים בנושא, השקעה בקרקע עשויה לעמוד בציפיות.
'אמא אדמה' עושה לנו תשואה
כשמדברים על השקעה בקרקע, תמיד טוב לבחון אותה אל מול אלטרנטיבות השקעה אחרות. כבר התייחסנו לעובדה שביחס להשקעות נדל"ן אחרות השקעה בקרקע מגלמת פוטנציאל השבחה אדיר. לזה צריך להוסיף את חוסר היציבות העולמית והמקומית. באקלים הנוכחי, שוק ההון הפך למקום פחות יציב – קרקע היא הדבר הכי יציב שיש. גם מבחינה פילוסופית, אך גם מבחינה מעשית. בשונה מנכסי נדל"ן בנוי היא לא דורשת תחזוקה ואפילו לא מאוימת ממוראות המלחמה. נכון שלעיתים לוקח זמן עד שנהנים מהפירות, אך הסיכון לערך הכסף שהושקע נמוך; ומאידך הסיכוי לרווח בלתי נתפס בסוף הדרך (במושגי תשואה ביחס לשוק ההון) מאוד משמעותי.