סוגי קרקעות בישראל

סוגים שונים של יעוד
בעשורים הראשונים לקיומה החקלאות תפסה מקום מרכזי בכלכלת ישראל וייצוא ההדרים ובהמשך האבוקדו היה ענף היצוא העיקרי של ישראל. מאז הפכנו ל'סטארט אפ ניישן', הכפלנו את עצמנו דמוגרפית, אך כתוצאה מהמורשת ההיסטורית חלק ניכר מהקרקעות בישראל מוגדרות עדיין חקלאיות וכל עוד לא יעברו 'הפשרה', קרי 'שינוי יעוד' לא ניתן לקיים בהן בניה שאינה חקלאית במהותה.
לצד קרקעות חקלאיות יש בישראל קרקעות המיועדות לשימושים ציבוריים כמו כבישים או פארקים. יש קרקעות שמוגדרות שמורות טבע או גן לאומי וגם בהן לא ניתן לבנות ויש קרקעות שתפוסות על ידי הצבא המשמשות לצורכי ביטחון ושטחי אש.
חשוב לציין שגם קרקעות המיועדות לבניה יכללו לרוב קטגוריה ספציפית יותר של ייעוד בהתאם לתב"ע תחתיה הן חוסות. יש בין סיווגי המשנה ניתן למצוא בניה של משרדים ושטחי מסחר, בניה לתעשייה, לתיירות וכמובן בניה למגורים (שגם בה הגדרות משנה המאפשרות בניה רוויה או בניה בסגנון 'בנה ביתך').

פרטית, מנהל או קק"ל
מעבר לייעוד הקרקע יש עוד פריזמה חשובה של קטגוריות הנוגעת ל'סוגי קרקעות בישראל', הכוונה היא למעמד ההחזקה ומדובר בנושא שחשוב לתת עליו את הדעת:

1. קרקע פרטית
   קרקע שנרכשת מגורם או בעלים פרטי המחזיק בבעלות מלאה.
2. אדמות מנהל
   הגוף שמחזיק במרבית הקרקעות בישראל הוא המדינה, או לייתר דיוק הגורם הממשלתי שמנהל את הקרקעות האלה בשם המדינה – מנהל מקרקעי ישראל. לעיתים המנהל יוציא מכרז ו'ישחרר' קרקעות לבניה ויתן ליזם לרכוש אותה. תרחיש אחר ונפוץ הוא שהקרקע העומדת למכירה בעצם מוחזקת על ידי חוכר והוא למעשה מוכר לכם את זכויות החכירה. חשוב לבחון מתי מסתיימת תקופת החכירה, כי בסיומן תאלצו להגיע להבנה מחודשת עם המנהל ולשלם דמי היוון.
3. אדמות קק"ל
   הקרן הקיימת לישראל או בקיצור קק"ל, הנה גוף שהוקם על ידי יהודי התפצות בשנת 1901 ועסק בקניית קרקעות למען העם היהודי עם קום המדינה הצטברו בקרן (שקיבלה לניהולה גם הרבה אדמות נפקדים) הרבה מאוד קרקעות שאת חלקן הקצתה לבניית ישובים חדשים. גם היום קק"ל היא גורם שמחזיק המון קרקעות במדינה וכמו במקרה אדמות מנהל 'הרכישה' היא למעשה 'חכירה' וככזו היא באה עם הגבלות מסוימות.